דלקת עיניים היא מושג רווח מאוד, ולמעשה בכל מקרה שבו אנחנו רואים משהו לא בסדר בעין אנחנו נוטים לכנות זאת “דלקת עיניים”.
הדלקת הרווחת ביותר היא דלקת של הלחמית, שבה העין הופכת לאדומה, מלווה בהפרשות, דימוע מוגבר והעין “נראית חולה”. ברפואת אנשים מדובר במקרים רבים על דלקת ויראלית או חיידקית, שקשורה להדבקה חיצונית בנגיף או בחיידק, וחולפת עם טיפול תרופתי. בכלבים לעומת זאת, דלקת חיידקית של הלחמית המתבטאת בהפרשות עיניים ועיניים אדומות כמעט לעולם לא נגמרת מהדבקה ראשונית בחיידק. כלומר- תמיד יש גורם ראשוני אחר שגורם לבעיה בעין, ועל בעיה זו מתיישבים החיידקים. מסיבה זו, טיפול תרופתי אנטיביוטי בלבד עוזר זמנית אך הבעיה חוזרת. חלק מהסיבות שניתן לציין כגורם ראשוני לדלקת: בעיות מבניות בעפעפיים (התגלגלות עפעף פנימה=אנטרופיון, צמיחה פנימית של שערות), סינדרום עין יבשה, דלקת אימונית של הלחמית והקרנית, סתימה של צינורית דמעות , גוף זר בלחמית ועוד
דלקת בעין המתבטאת בעין אדומה עלולה להגרם גם מדלקות בתוך העין ,בניגוד לדלקת של הלחמית. זוהי מחלה קשה יותר הקרויה יובאיטיס=uveitis ומתבטאת, מלבד עין אדומה, גם בשינויים בתוך העין כגון- שינוי גודל האישון (קטן יותר), עין עכורה, ומשקעים דלקתיים בתוך העין.
מכל האמור לעיל ניתן להבין שהמושג “דלקת עיניים בכלבים” הינו מושג כללי מאוד, וכאשר מופיעה דלקת מסוג כל שהוא, היא מצביע על גורם ראשוני לדלקת שיש לאבחנו כדי לתת טיפול מתאים. אבחון וטיפול נכונים בזמן יכולים למנוע סיבוכים בלתי הפיכים
