אז מה עושים עכשיו כשהכלב שלי עיוור?
קודם כל, לפני שאנחנו ניגשים למה עושים, יש כמה דברים שחשוב לדעת שעשויים להקל עליכם במקצת
- בד”כ העיוורון של בעל החיים שלכם קשה יותר לכם מאשר לו. פעמים רבות אנחנו נוטים לעשות “האנשה” ולדמיין מה היה קורה אם היינו עיוורים בעצמנו. אולם, בניגוד אלינו, כלבים מסתמכים פחות על חוש הראיה, למעשה חוש הראיה הוא החוש השלישי בסדר החשיבות אצלם. כלבים מסתמכים מאוד על חוש הריח והשמיעה כדי לנווט בעולם ובמקרים של עיוורון החושים הללו מתחדדים ומסייעים להם יותר בהתמצאות בסביבה. במקרים של עיוורון המתפתח באופן הדרגתי ואיטי הבעלים אפילו לא תמיד יודעים שהכלב עיוור לחלוטין.
- במקרים של עיוורון פתאומי המצב הוא מורכב יותר ומלווה בפחד, בלבול ודיס-אוריינטציה ולכן התגובה של הבעלים מאוד חשובה במתן תחושת ביטחון ורוגע. בעלי החיים שלנו “מרגישים” אותנו ולכן כדאי להמשיך לדבר איתם בקול חיובי ושמח כאילו כלום לא התשנה ולנסות פחות לרחם עליהם. חשוב להבין שההסתגלות למצב לוקחת זמן גם עבור בעל החיים שלכם וגם עבורכם במיוחד במקרים של עיוורון פתאומי. יש כלבים שממש נכנסים ל”דיכאון” וחשוב להבין שזה נורמאלי. עם זאת, מרבית הבעלים מופתעים לטובה מכמה שבעלי החייםמסתדרים היטב בסופו של דבר.
ישנם לא מעט דברים שניתן לעשות כדי להקל על בעלי החיים שמתמודדים עם מצב חדש
- הימנעות משינויים– כלבים עיוורים תלויים מאוד בשגרה. השגרה כוללת טיול קבוע , מיקום קבוע של המיטה/מרבץ ,כלי האוכל והמים. בנוסף יש לנסות לדאוג לאזור מחיה קבוע ולכן עדיף שלא להזיז רהיטים גדולים בבית ולדאוג שלא להשאיר חפצים גדולים בדרכם (להרים צעצועים וכד’).
- יש לדאוג למגן מקומות מסוכנים באופן דומה שבו ממגנים את הבית לתינוקות – לחסום מדרגות במידת הצורך או גישה לבריכה. רצוי למגן מפני מקומות חדים (פינות שולחן). בזמן שבעלי החיים נשארים לבד בבית ניתן גם ליצור אזור מוגבל ומוגן עבורם. גם בזמן טיול יש להגן מפני סכנות שעלולות להופיע בדרכם כמו ענפים / שלוליות / בורות וכד’. שימוש ברצועה קצרה/רתמה יאפשר לכם שליטה טובה יותר.
- שימוש בחושים האחרים :
- חוש השמיעה– כדי לשחק ולשמור על הכושר ניתן לשחק במשחקים שעושים רעש כמו כדור עם פעמון בתוכו. ניתן גם להצמיד פעמון לנעל / מכנס בזמן הטיול בחוץ כך שבעל החיים ישמע אתכם כל הזמן ולא תצטרכו לקרוא לו. מומלץ לדבר איתו/ה הרבה בקול רגוע כדי להשרות תחושת ביטחון ולהפחית תחושת חרדה. כדאי גם לדבר לפני שניגשים לבעל החיים או מלטפים אותו (במיוחד ילדים קטנים / זרים) כדי שלא ייבהלו מהמגע. כדאי ללמד את בעל החיים פקודות חדשות כמו “עצור”, “זהירות”, “מדרגה” וכד’.
- חוש המישוש–הכלבים לומדים להסתגל לעיוורון באמצעות תחושת הסביבה – היצמדות לקירות ויצירת “מפה” מנטלית של הסביבה שלהם. הם יכולים להרגיש מרקמים שונים עם כפות הרגליים כך שניתן באופן די פשוט “לסמן” מקומות בבית בעזרת שטיחונים או חפצים הניתנים למישוש.
- חוש הריח – גם חוש הריח יכול לשמש בזמן משחק – ניתן למרוח קצת מזון רטוב / חמאת בוטנים בתוך משחק כך שעדיין ניתן לזרוק משחקים ובעל החיים יוכל למצוא ולהחזיר אותם. חוש הריח יכול גם לסייע בניווט בבית (ניתן להשתמש בתמציות ריח אך אין צורך בריחות חזקים שכן בעלי החיים רגישים מאוד לריחות)
-
במידה ויש לכם כלב נוסף תדעו שהוא יוכל לשמש כ”כלב נחייה” ולסייע בהסתגלות למצב החדש
-
במידה וההסתגלות קשה ישנם פתרונות מסחריים נוספים:
-
אם הכלב נתקל פעמים רבות ישנם מוצרים שיכולים למנוע את ה”מכות” שיקבל כמו Muffin’s Halo או Halos for paws
-
כלבים חרדתיים עשויים להיעזר בטיפול תרופתי נוגד חרדה או טיפול התנהגותי.
הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות בשביל בעל החיים שלכם הוא להישאר אופטימיים ולדעת שבסופו של דבר שניכם תסתגלו למצב החדש בצורה טובה.
בהצלחה!!
צוות מרפאת EYECARE