מה החיות רואות?
מדוע עיניהם של החתולים אדומות בלילה? מדוע לסוס אישון אופקי ולא עגול? האם חיות המחמד שלנו רואות את הצבעים שאנו רואים? כיצד רואים דגים במים? ובאופן כללי- האם החיות סביבנו רואות כמונו?
האבולוציה התאימה מערכת ראיה משוכללת לכל בעל-חיים על-פי התנאים בה הוא חי: טורף לעומת נטרף, ראית לילה לעומת ראית יום, ראיה באויר לעומת ראיה מתחת למים. חוקרים רבים התעסקו בנושא ראיית בע”ח שנים רבות ועדיין רבות השאלות שאין עליהם תשובה, אך כיום אנו מסוגלים להסביר רבים מן ההבדלים בראיית בעלי-חיים.
ראשית יש להתייחס למיקום העיניים בגולגולת. בחיות טורפות, כדוגמת החתוליים או הכלביים, העיניים נמצאות בקדמת הראש ופונות קדימה. לכל עין יש שדה ראיה משלה, וכאשר שני שדות הראיה נפגשים, מתקבלת ראיה בינוקולרית, המאפשרת ראית עומק. ראיה זו חשובה במיוחד לטורפים על-מנת לאתר ולרדוף אחר הטרף שלהם. לחתול למשל יש שדה ראיה בינוקולרי של 120-130 מעלות, לעומת סוס, בעל שדה בינוקולרי של 55-65 מעלות בלבד. בסוס העיניים רחוקות יותר זו מזו ופונות מעט הצידה. הסוס מסוגל לראות בעזרת כל עין בנפרד (ראיה מונוקולרית), כך שהוא מסוגל לראות אותנו עומדים ליד האחוריים שלו. שדה הראיה הכללי של סוס הוא 350 מעלות! כלומר, מלבד איזור הזנב, הסוס מסוגל לראות כל מה שזז סביבו מבלי הצורך להזיז את הראש! מבנה זה מאפשר לו “לסרוק” את האופק בזמן אכילת עשב במרעה ולעקוב אחר כל המתרחש סביבו.
צורך נוסף של חיה טורפת הוא לגלות תנועה מרחוק. נמצא, שחתול מסוגל לקלוט תנועה מהירה פי 10 מזו שהיה מסוגל אדם לקלוט.
חיות רבות מתפקדות בתנאי חשכה או דימדומים וצריכות “להתאים” את הראיה שלהם לתנאי ראית לילה. מספר מנגנונים פותחו במהלך האבולוציה על-מנת לאפשר ראיה זו. האור נקלט ברשתית ע”י חיישנים מיוחדים משני סוגים- מדוכים-CONESׂ וקנים- RODS.
ה CONES רגישים לאור ואחראים על ראית צבעים. RODS אחראים לראית לילה.
בחיות הפעילות ביום, כדוגמת הפרימטים (בני-אדם וקופים), מספר ה-CONES ברשתית הוא גבוה במיוחד, ולמעשה קיים איזור ברשתית הקרוי MACULA אשר בו קיימים רק CONES ואין בכלל RODS. דבר זה מאפשר ראיית צבעים טובה מאוד, אך בזמן חשיכה איכות הראיה יורדת בצורה משמעותית. בחיות המתפקדות בתנאי חשכה, יש יותר RODS מאשר CONES ואלו רגישים יותר לאור, כך שאפילו כמות קטנה של פוטונים (חלקיקי האור) תגרום לגירוי החיישן והעברת הגירוי למוח.
מנגנון נוסף המאפשר ראיה טובה יותר בלילה הינו מבנה מיוחד הקרוי TAPETUM. מבנה זה מצוי ברוב החיות, הוא אינו מצוי למשל בבני-אדם, קופים, חזירים. זוהי שכבה המצויה מאחורי הרשתית ומתפקדת כמראה, כך שאור שמגיע לרשתית ועובר אותה, פוגע ב-TAPETUM ומוחזר בחזרה לרשתית, כך שהרשתית נחשפת לכמות גדולה יותר של אור המגיע מאותו החפץ! בחתול החלק האחורי של העין מחזיר אור פי 120 יותר מאשר באדם! ל-TAPETUM צבעים שונים- אדום, כתום, צהוב, ירוק. זהו הצבע שאנו רואים כאשר אנו מסתכלים בעין של חתול בלילה.
עינו של הסוס מתאימה הן לראית יום והן לראית לילה. ראית לילה מתאפשרת ע”י קרנית גדולה מאוד המאפשרת כניסה של כמות גדולה של אור לעין. האישון של הסוס מסוגל להתרחב לגודל של פי 6 מזה של אדם ופי 3 מזה של חתול או כלב ובכך מאפשר גם כניסה רבה של יותר אור. בתנאי אור לעומת זאת, יש צורך להגביל את כמות האור הנכנסת דרך הקרנית הגדולה, דבר זה מתאפשר ע”י אישון אופקי, אשר יכול להתכווץ לחריץ קטן יותר מאשר מסוגל אישון עגול. גם בחתול לאישון מאורך יש תפקיד דומה- היצרות למקסימום בזמן תנאי אור חזקים. העדשה של הסוס מכילה פיגמנט צהוב (כמו בבני-אדם) המתפקד כמו משקפי שמש. פיגמנט זה משמש כפילטר ו”סופח” את האור הכחול ובכך מונע הסתנוורות מאור בהיר.
האם החיות רואות צבעים כמונו? בני-אדם נחשבים טריכרומטים, כלומר, רואים 3 צבעים (ואת השילובים ביניהם). אדם עיוור צבעים הינו דיכרומטי, כלומר רואה שני צבעים ואינו מסוגל להבחין בין צבעים מסוימים. על ראית הצבע אחראי ה-CONE , קיימים מספר סוגים של חיישנים מסוג זה על-פי אורך הגל (הצבע) אותו הם קולטים. בחיות נמצאו חיישנים כאלו, השונים באורך הגל אותם הם קולטים בהשוואה לאלו שבני-אדם קולטים. המסקנה היא, שגם אם החיות רואות צבעים, הרי שקרוב לודאי שהצבע שהם רואים אינו זהה לזה שאנו רואים. כלומר, אם אנו מחזיקים פרח שלנו הוא נראה ורוד, הרי חיה מסוימת תראה אותו פרח בצבע אחר. בחתול נמצאו שלושה סוגים של CONE , אך במבדקים התנהגותיים לא נמצא שהחתול יכול להבדיל בין צבעים שונים. יתכן שהדבר נובע מכך שמספר החיישנים מסוג CONE ברשתית של החתול הוא קטן פי-3 מזה של בן-אדם, דבר המשפיע גם על איכות הצבע הנקלט.
בסוס נמצאו שני סוגים של CONE כך שהוא נחשב דיכרומטי. כך למשל נמצא, שהסוס יכול להבחין בין כחול לאפור, בין אדום לאפור, אך לא מסוגל להבחין בין ירוק לאפור.
למרות שראית הצבעים של החיות האלו פחותה משלנו, הרי שהם מסוגלים להבחין טוב יותר בין גוונים של אפור, דבר התורם לראיה בלילה.
מנגנון הראיה הוא מנגנון מדהים בשכלולו ובהתאמתו לדרך חייו של כל בעל-חיים. שינויים קטנים במבנה ובצורה גורמים לשוני הרב בין החיות שונות. האבולוציה באה כאן לידי ביטוי במלוא הדרה.
