כיב קרנית בכלב ובחתול
כיב קרנית בכלב ובחתול מקורם בקרנית העין שהינה השכבה החיצונית השקופה של העין, היא בנויה משלוש שכבות והיא שקופה לחלוטין. הקרנית הנורמאלית אינה מכילה כלי דם, חומרי ההזנה שלה מגיעים למעשה מהדמעות והנוזל התוך עיני. הגורמים המספקים לקרנית הגנה מכאנית הם העפעפיים אשר סוגרים עליה בזמן מצמוץ והדמעות אשר מגנות מפני התייבשות.
הגורמים המובילים לפציעת הקרנית ולכיב קרנית בכלב ובחתול:
- טראומה חיצונית – כאשר גוף זר חודר לעין ופוצע את הקרנית כמו למשל שריטה מחתול, צמח שדוקר את העין בזמן טיול או גוף זר שנתקע בלחמית העין וגורם לשפשוף מתמיד של הקרנית.
- בעיה בייצור הדמעות או מריחתן על גבי הקרנית – בכלבים אשר סובלים מבעיה במצמוץ או מעין יבשה עקב ירידה בקצב ייצור הדמעות הקרנית מתייבשת וכתוצאה מכך נוצרים כיבים.
- בעיות עפעפיים וריסים– לעיתים ישנה נטייה פנימה של העפעף לתוך העין (אנטרופיון) כך שהשערות הצומחות מהעפעף פונות אל כיוון הקרנית וגורמות לגירוי חיצוני וכתוצאה מכך לכיב. כמו כן ישנם מקרים של צמיחת ריסים הפונים פנימה אל הקרנית שגורמים לגירוי זהה.
- גורמים מדבקים – בחתולים ייתכן כיב על רקע הדבקה בוירוס ההרפס או חיידקי הכלמידיה והמיקופלזמה. בכלבים זיהום ראשוני של הקרנית הינו נדיר.
- כיבים ספונטניים – קיב קרנית בכלב מתרחש לרוב בכלבים מבוגרים , אשר אינם מחלימים בצורה תקינה מטבעם, הגורם להם אינו ידוע (כיב “בוקסר”).
כיב קרנית בכלב יכול להיות מסווגים באופן “פשטני” לשני סוגים בהתחשב בעומק הכיב ומשך המופע הקליני:
א. כיבים פשוטים – אלו הם כיבים המערבים את השכבה החיצונית של הקרנית (כלומר שטחיים יותר) ויחלימו עם טיפול תוך כ-7 ימים
ב. כיבים מסובכים – כיבים עמוקים יותר שהחלמתם אורכת מעבר ל-7 ימים. כיבים כאלו עשויים להיות :
- כיבים שהגורם להם אינו אובחן (כמו גוף זר שממשיך לגרות את הקרנית ועד שאינו יסולק מהמקום הכיב לא יוכל להחלים).
- כיבים שהפכו מזוהמים ע”י חיידקים שלעיתים גורמים להמסה של רקמת הקרנית בשולי הכיב.
- כיבים שבהם אחת משכבות הקרנית אינה תקינה ולכן אינה מאפשרת החלמה נורמלית (כיב שהיה או הפך לכיב “בוקסר”)
תהליך החלמה תקין של כיב קרנית בכלב ובחתול כולל צמיחת כלי דם על גבי הקרנית. כלי הדם צומחים מגבול הקרנית פנימה אל הכיב. כלומר, הופעה של צבע אדום-ורוד על גבי הקרנית הינו סימן חיובי אשר מאותת לנו כי הגוף מנסה להתחיל בעבודת התיקון של הפצע. כלי הדם צומחים לאט יחסית (בקצב של 1 מ”מ ליום) , זאת אומרת שלעיתים יעברו מספר ימים עד שכלי הדם יגיעו לכיב עצמו ויחלו את תהליך התיקון.
אבחון:
אבחון כיב קרנית בכלב ובחתול נעשה ע”י הסתכלות וצביעה של הקרנית ע”י חומר צבע שנקרא פלואורסין , הצבע מסייע לווטרינר באבחון הכיב והערכת העומק שלו. בנוסף חשוב מאוד לבדוק את ייצור הדמעות, הערכה של יכולת סגירת העפעפיים, חיפוש יסודי של ליקויים בעפעפיים/ריסים וגופים זרים. במידת הצורך יש לקחת דגימה לבדיקת מעבדה (הסתכלות מיקרוסקופית, בקטריולוגיה וכו’). אם כל הגורמים הנ”ל נשללו יוערך כי הכיב נגרם עקב טראומה חיצונית. הטיפול בכיב קרנית : הצעד החשוב ביותר בטיפול הוא אבחון הגורם הראשוני ובמידת האפשר הסרתו. חשוב למנוע מבעל החיים לגרד ולשפשף את העין משום שהוא עלול להחריף את המצב, זאת בעזרת שימוש בקולר אליזבתני.
טיפול רפואי בכיבים כולל מספר תרופות :
- אנטיביוטיקה – משמשת בעיקר למניעה של זיהום משני, בחירת סוג האנטיביוטיקה ותדירות המתן נקבעות על פי אופי הכיב.
- תרופות אנטי-דלקתיות– הכיב בקרנית מלווה בדלקת תוך עינית אשור עלולה לגרום לסיבוכים כמו הידבקות רקמות, עלייה בלחץ תוך עיני (גלאוקומה) ועוד, לכן חשוב מאוד לטפל בדלקת המשנית ולמנוע סיבוכים (נעשה גם על ידי תרופה מרחיבת אישון).
- שיכוך כאבים
- סרום – במקרים של כיבים מסובכים (כיבים עמוקים או כאלה שהחלמתם אינה טובה מספיק) מומלץ להוסיף טיפול בסרום. הסרום הוא מרכיב הנוזל של הדם (פלזמה), הוא מכיל חומרים אשר מונעים החמרה של הכיב והעמקתו ברקמת הקרנית, בנוסף מכיל חומרים המעודדים החלמה.
טיפול כירורגי בכיבים מסובכים – Conjunctival flap:
ישנם מצבים בהם הכיב עמוק מידי או שמחמיר למרות טיפול רפואי אגרסיבי, במקרים אלו העין נתונה בסכנה ולכן יש לבצע ניתוח לסגירת הכיב. זהו ניתוח עדין הנעשה תחת מיקרוסקופ- במהלך הניתוח תופרים מעין “טלאי” על גבי הכיב. ה”טלאי” מגיע מרקמת לחמית של העין שמשמשת כתמיכה לקרנית הפגועה וגם מביאה איתה כלי דם ישירות לאזור הכיב. כלי הדם החדשים מספקים איתם חומרים המונעים העמקה של הכיב, מעודדים החלמה ומאפשרים בנייה של רקמת קרנית חדשה. הניתוח נעשה רק במקרים שאין ברירה, חסרונו בכך שהטלאי המכסה חלק מהקרנית נשאר בעין ולכן בסוף התהליך נותרת צלקת ורדרדה באזור הכיב.
*טיפול בכיב קרנית בכלב (“כיב בוקסר”) – מופיע באתר כסעיף נפרד
כיב קרנית שהחלים לרוב יותיר אחריו צלקת בקרנית אשר נראית כעכירות לבנה, עם הזמן הצלקת הולכת ומתבהרת אך במקרים רבים יישאר סימן כלשהוא למשך חיי בעל החיים.
